קטגוריה: מידע

מי נחשב נושר? נושר גלוי וסמוי לפי משרד החינוך

מי נחשב "נושר" לפי משרד החינוך? מתי מדובר בנשירה גלויה, ומתי בנשירה סמויה? ההגדרה שבה מסווג תלמיד אינה רק עניין של מילים: היא קובעת מי אחראי לטפל בו ואילו צעדים יינקטו. ריכזנו כאן את ההגדרות הרשמיות של נוער נושר, בשפה פשוטה. נושר גלוי, נושר סמוי, תלמיד בסכנת נשירה – הגדרות לפי חוזר המנכ"ל חוזר המנכ"ל "מביקור סדיר למניעת נשירה" (תשפ"ב, 2022) מגדיר במפורש את הקטגוריות השונות של תלמידים שאינם לומדים באופן סדיר. הקטגוריה שבה מוגדר תלמיד קובעת ישירות אילו גורמים אחראים לטפל בו ואילו הליכים ניתן להפעיל. מבקר לא סדיר מבקר לא סדיר הוא תלמיד נושר או תלמיד בנשירה סמויה. זהו המונח הכולל לשתי הקטגוריות המפורטות להלן. נושר (נשירה גלויה) נושר הוא תלמיד שהיה רשום במוסד חינוך המפוקח על ידי המדינה, אולם כבר אינו רשום בשום מוסד חינוך כזה, או שאינו רשום ואינו לומד בתוכנית היל"ה. כלומר, נושר גלוי הוא מי שיצא לחלוטין ממערכת הרישום הרשמי ואינו משויך לאף מסגרת חינוכית מוכרת. נושר סמוי (נשירה סמויה) נושר סמוי הוא תלמיד הרשום ומשובץ במוסד חינוך אך נעדר מלימודיו 7 ימי לימודים רצופים, או נעדר היעדרות לא רצופה המצטברת ל-14 ימים ללא סיבה מוצדקת. בנוסף, נושר סמוי מוגדר גם כתלמיד הנעדר בתכיפות כה רבה עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו, וכן כתלמיד המתאפיין לפחות באחד מאלה: שוטטות בשטח בית הספר ומחוצה לו בשעות הלימודים, נוכחות פיזית בכיתה ללא תפקוד לימודי, קושי לעמוד בחוקי המוסד, קשיי הסתגלות והתנהגות, או מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות. תלמיד בסכנת נשירה הוא המונח המשמש בחוזר להתייחסות לשלב המוקדם יותר, טרם הגעה לסף הרשמי. סייג חשוב: אסורה הרחקת תלמיד לצמיתות על רקע היותו נושר סמוי או תלמיד בסכנת נשירה, אלא אם התקיימו בעניינו הנחיות חוזר המנכ"ל.   ההבדל המעשי בין נושר גלוי לסמוי ההבחנה אינה רק הגדרתית. היא קובעת את סוג ההליך שמופעל ואת הגורם האחראי לטיפול. נושר גלוי מטופל ישירות על ידי הקב"ס (קצין ביקור סדיר) והרשות המקומית. הקב"ס אחראי לטיפול בתלמידים שנשרו, ובכלל זה ייעוץ וסיוע בחיפוש אחר מסגרות מתאימות, על ידי תיווך בין הגורמים השונים. נושר סמוי ותלמיד בסכנת נשירה מטופלים תחילה על ידי בית הספר עצמו. החל מהיום השביעי להיעדרות התלמיד, במצטבר או שלא במצטבר, מנהל בית הספר מחויב לבדוק את הסיבה. בעיית ביקור סדיר ותפקוד לקוי של תלמיד מצריכה התערבות חינוכית טיפולית משמעותית. רק לאחר שבית הספר מיצה את הפעולות המוטלות עליו, לאחר הדיווח לקב"ס, האחריות עוברת למנהל בית הספר או מי מטעמו לתאם עם הקב"ס את המשך הטיפול. מהי ועדת התמדה? ועדת ההתמדה מטרתה לבדוק ולבחון את שורשי הבעיה של התלמיד הנמצא בנשירה סמויה או גלויה. תלמידים שלא חל שיפור בתפקודם בעקבות התהליך שנבנה להם בוועדות הבין-מקצועיות יעלו לדיון בוועדת התמדה. רוצים להבין מה בדיוק קובע החוק? קראו: חוק חינוך חובה – עד איזה גיל, מה החובות ומה העונש?. ואם הילד נמנע מבית הספר בגלל חרדה או מצוקה רגשית, כדאי לקרוא על סירוב בית ספר. מחפשים מסגרת חינוך חלופית? במפת המסגרות של נושרים אפשר למצוא מסגרות חינוך חלופיות לפי אזור, גיל וסוג מסגרת, עם כתובות ופרטי קשר. שים לב: המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לשאלות ספציפיות בנוגע למצב אישי, מומלץ לפנות לעו"ד או לגורם מקצועי מוסמך.

מה תפקידו של קצין ביקור סדיר (קב"ס)?

מי הוא קצין ביקור סדיר (קב"ס)? קצין ביקור סדיר, המכונה בקיצור קב"ס (ולעיתים נכתב קבס; ובלשון נקבה – קב"סית), הוא עובד רשות מקומית שסמכותו הוענקה לו על ידי שר החינוך, ותפקידו הבטחת החלת חוק לימוד חובה והתמדת התלמידים במוסדות החינוך במשך 15 שנות לימוד, מגיל 3 ועד גיל 18. קצין ביקור סדיר פועל מתוקף חוק לימוד חובה, על פי הסמכת שר החינוך ובכפוף לחוזר מנכ"ל בנושא מניעת נשירה. המחלקה לביקור סדיר מונה כ-720 קציני ביקור סדיר המתפקדים ופועלים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. רקע: למה נוצר התפקיד? עם הצעדים למימוש חוק חינוך ממלכתי הודיע משרד החינוך על כוונה למנות קציני ביקור שיפקחו על רציפות התייצבות תלמידים בבתי הספר. בתחילת שנות ה-70 הוקם במשרד החינוך "מחלקת קצין הביקור הסדיר", שריכזה את הטיפול בתלמידים נושרים בעיירות פיתוח ושכונות מצוקה. במהלך השנים הורחב התפקיד מאכיפה פלילית בלבד לפעולה על שני מישורים נפרדים: מישור בקרה ואכיפה ומישור חינוכי-טיפולי. קב"ס ומשרד החינוך: מי אחראי על מה? הקב"ס הוא עובד של הרשות המקומית, כלומר של העירייה או המועצה, ולא של משרד החינוך. עם זאת, הוא פועל מכוח חוק לימוד חובה ובהסמכה של שר החינוך. במשרד החינוך התחום שייך למחלקה לביקור סדיר ולמניעת נשירה שבאגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, ובכל מחוז יש מפקח מחוזי על הביקור הסדיר ועל מניעת נשירה, שאחראי על המעקב והבקרה בתחום. בפועל, המשמעות להורים פשוטה: את הקב"ס מוצאים דרך מחלקת החינוך של הרשות המקומית, ואת ההנחיות לעבודתו קובע משרד החינוך. מה תפקידו של קב"ס? לתפקידו שני היבטים מרכזיים: בקרה ואכיפה של חוק לימוד חובה, והיבט חינוכי-טיפולי. הן פעולות האכיפה והן פעולות הסיוע נעשות בתיאום ובשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים האחראים למניעת נשירתו של התלמיד. במישור האכיפה: קצין הביקור הסדיר יוזם ופותח הליכים משפטיים לצורך אכיפת חוק לימוד חובה, בתיאום עם הלשכה המשפטית של רשות החינוך המקומית. הוא עוקב אחר התנהלות התיקים המשפטיים, משתתף בדיוני בית משפט ומוסר חוות דעת בהליך פלילי המתנהל נגד הורי ילד שלא למד באופן סדיר. במישור החינוכי-טיפולי: קצין הביקור הסדיר נדרש לזהות תהליך "נשירה סמויה" בראשיתו, להתערב ולפעול כדי שהתלמיד ימצא מסגרת שעונה ליכולותיו וצרכיו. הוא מסייע לשותפי תפקיד, מנהל בית הספר, רכז, מחנך, יועץ, פסיכולוג ועובד סוציאלי, בגיבוש ובניית תכנית הכלה אישית שתאפשר לתלמיד בסכנת נשירה לשמור על התמדה בביקור הסדיר. מה קב"ס יכול לעשות, ומה לא? גבולות הסמכות סמכויות הקב"ס מוגדרות בחוק לימוד חובה ובחוזר המנכ"ל ומוגבלות לפעולות המפורטות בהם בלבד: איתור תלמידים, פנייה להורים, ביקורי בית, תיעוד, השתתפות בוועדות, וייזום הליכים משפטיים בתיאום עם הרשות המקומית. כפייה פלילית ישירה אינה בסמכותו אלא בסמכות הרשות המקומית והיועץ המשפטי שלה. אין לקב"ס סמכות ישירה מול הנער עצמו, סמכותו מופנית כלפי ההורים ומוסדות החינוך. כאשר ההיעדרות נובעת מסירוב הנער עצמו ויש חשש לשלומו הפיזי והנפשי, מחויב הקב"ס להעביר את הטיפול לפקידת הסעד לחוק נוער, לשם פעולה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ולא לפעול באופן עצמאי. מה קורה כשקב"ס פונה אליכם? שלבי ההליך שלב א, דיווח: בית הספר מדווח על היעדרויות חוזרות לקב"ס. שלב ב, פנייה למשפחה: הקב"ס יוצר קשר עם ההורים, מקיים פגישות ומבקר בבית. שלב ג, ועדת התמדה: ועדות התמדה הן מנגנון סטטוטורי, כלומר פועל מתוקף חוק, שהקב"ס מחויב להפעיל. בוועדה נבחנות חלופות חינוכיות מתאימות לתלמיד, והיא מחויבת להציע חלופה בפועל, לא רק לדון. שלב ד, הליך פלילי: נמצא שתלמיד אינו מבקר באופן סדיר ונמצא שהדבר נגרם על ידי הוריו, יפעל הקב"ס להעמדתם לדין על הפרת חוק לימוד חובה באמצעות הרשות המקומית וגורמי החוק. בשלב זה עובר הטיפול ליועץ המשפטי של הרשות ולבית המשפט. סייג חשוב: דין זה אינו תקף במידה שההורה הוכיח באופן משמעותי כי פעל מעל למצופה על מנת שהילד ילמד. איך להתכונן לפגישה עם הקב"ס? פנייה מהקב"ס יכולה להלחיץ, אבל ברוב המקרים המטרה היא למצוא פתרון שיחזיר את הילד ללמידה. כמה דברים שיעזרו לפגישה להיות עניינית: תיעוד ההיעדרויות: רשמו בערך מתי הילד לא הגיע ומה הייתה הסיבה. מסמכים רלוונטיים: אישורים רפואיים, אבחונים, מכתבים מגורמי טיפול והתכתבויות עם בית הספר. מה כבר ניסיתם: שיחות עם המחנכת או היועצת, טיפול, שינוי מערכת שעות. זה מראה שאתם פועלים כדי שהילד ילמד. מה הילד צריך: אם ההיעדרות נובעת מחרדה או מצוקה, אמרו את זה בפגישה. סירוב בית ספר מטופל אחרת מהברזה. שאלו על חלופות: אפשר לשאול על ועדת התמדה ועל מסגרות חינוך חלופיות באזור שלכם. סיכום בכתב: בקשו לקבל בכתב מה סוכם ומה הצעדים הבאים. איך מוצאים את הקב"ס ברשות המקומית? כל רשות מקומית בישראל מחויבת להעסיק קצין ביקור סדיר. את פרטי הקב"ס המקומי ניתן לאתר דרך מחלקת החינוך של הרשות המקומית, בעירייה או במועצה המקומית שבה מתגורר הילד. הקב"ס מהווה כתובת להיוועצות ומקור למידע עבור צוותי חינוך, הורים ותלמידים, בנושאי חוק לימוד חובה, חוק זכויות התלמיד, הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד, אי-עלייה בכיתה ומסגרות לימוד. אם הילד לא מגיע לבית הספר בגלל חרדה או מצוקה רגשית, חשוב להכיר את ההבדל בין סירוב בית ספר לבין הברזה. ההבחנה הזו משפיעה על הדרך שבה מטפלים בו. מחפשים מסגרת חינוך חלופית? במפת המסגרות של נושרים אפשר למצוא מסגרות חינוך חלופיות לפי אזור, גיל וסוג מסגרת, עם כתובות ופרטי קשר. שים לב: המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לשאלות ספציפיות בנוגע למצב אישי, מומלץ לפנות לעו"ד או לגורם מקצועי מוסמך.

חוק חינוך חובה – עד איזה גיל, מה החובות ומה העונש?

חוק חינוך חובה (חוק לימוד חובה) – מה המדינה חייבת לילד, ומה ההורים חייבים למדינה חוק לימוד חובה, תש"ט–1949 (המכונה לעיתים "חוק חינוך חובה" או "חוק חינוך חובה חינם") הוא אחד החוקים הבסיסיים ביותר במערכת החינוך בישראל. החוק קובע כי המדינה מחויבת לספק לכל ילד בישראל חינוך, אך במקביל מטיל חובות על ההורים ועל הנערים עצמם, ומגדיר מה קורה כשאחד הצדדים אינו עומד בהן. רקע: למה נוצר החוק? החוק נחקק בראשית ימי המדינה, בתקופת שיטת הזרמים בחינוך, שבה כל הורה בחר עבור ילדיו מסגרת לימודים מתוך זרמים אידאולוגיים שונים. תומכי החוק טענו שמטרתו להעניק הזדמנות שווה לכל ילדי המדינה ללא אפליה על פי רקע כלכלי או עדתי. המתנגדים טענו שהוא מאפשר כפייה פסולה ללא הצדקה מספקת. מאז חקיקתו תוקן החוק מספר פעמים והורחב בהדרגה: במקור חל על שנות לימוד מעטות יותר, ובתיקונים מאוחרים יותר הורחב בהדרגה, עד שהיום הוא כולל 15 שנות לימוד, מגן חובה ועד כיתה י"ב. עד איזה גיל חל חוק חינוך חובה? כיום חל החוק על ילדים ונערים מגיל 3 ועד סיום כיתה י"ב. לפי סעיף 1 לחוק, "חינוך חובה" הוא 15 שנות לימוד: שלוש שנים בגן ילדים (גילאי 3 עד 5) ושתים עשרה שנות לימוד בכיתות א' עד י"ב. החוק מבחין בין "ילד" (גילאי 3 עד 13) לבין "נער" (גילאי 14 עד 17), לפי הגיל בתחילת שנת הלימודים. האם חינוך חובה הוא באמת חינם? לפי סעיף 6 לחוק, מי שחל עליו לימוד חובה זכאי לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי, ולכן החוק מכונה לעיתים "חוק חינוך חובה חינם". אסור לגבות דמי רישום או שכר לימוד. גם צעירים בני 18 שסיימו רק כיתה י"א זכאים לחינוך חינם. עם זאת, החוק מאפשר לגבות, באישור שר החינוך, תשלומים על שירותים ואספקה נוספים, ומכאן מגיעים "תשלומי ההורים" שמוכרים לכל הורה. משרד החינוך מפרסם בכל שנה רשימה של התשלומים המותרים ושל הסכומים המרביים. חשוב לדעת: בעבר החוק חל רק עד כיתה י' (בערך גיל 16), אבל כיום הוא חל עד סוף כיתה י"ב. מה מחויבים ההורים לעשות? לחוק יש שתי חובות מרכזיות כלפי ההורים: חובת רישום (סעיף 3): לרשום את הילד במועד ברשות החינוך המקומית או במוסד החינוך, וגם תוך 30 יום אחרי מעבר דירה לרשות אחרת או אחרי עלייה לישראל. חובת לימוד סדיר (סעיף 4): לדאוג שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר. החובה חלה על כל אחד מההורים, וגם על אפוטרופוס או על כל מי שהילד נמצא בהשגחתו. עבירה על חוק חינוך חובה – מה העונש? לפי סעיף 4(ב) לחוק, אם ילד או נער עד גיל 15 לא למד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, כל אחד מהוריו עלול לעמוד לדין, והעונש הקבוע בחוק הוא עד חודשיים מאסר או קנס. עם זאת, החוק מציב כמה הגנות חשובות להורים: הגנת "עשיתי כמיטב יכולתי": הורה לא יורשע אם יוכיח שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד ילמד באופן סדיר. התראה מוקדמת: אי אפשר להעמיד הורה לדין לפני שמנהל בית הספר שלח לו הודעה בכתב בדואר רשום, ולפני שעברו לפחות 7 ימים מאז. חוות דעת מקצועית: בית המשפט חייב לשמוע את חוות הדעת של עובד סוציאלי או של קצין ביקור סדיר, ובמידת האפשר גם של היועץ הפסיכולוגי של בית הספר. אכיפת החוק מוטלת על רשות החינוך המקומית. בפועל, ההליך מתחיל בבדיקה של בית הספר ושל קצין הביקור הסדיר (קב"ס) ברשות המקומית, וכולל פנייה למשפחה וועדת התמדה. הליך פלילי נגד ההורים הוא השלב האחרון, ורק אם נמצא שההיעדרות נגרמה על ידם. מה מחויבת המדינה לעשות? משרד החינוך מחויב לספק מסגרות חינוך המתאימות לגיל הילד ולצרכיו החל מגיל שלוש. בנוסף, בית ספר אינו רשאי להוציא תלמיד ממסגרתו מבלי למצוא לו מסגרת חלופית ראויה, כלומר, נשירה אינה יכולה להיות ביוזמת המוסד בלבד. סוגי מסגרות המוכרות כעמידה בחוק חינוך רשמי — בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים הפועלים תחת משרד החינוך. חינוך מוכר שאינו רשמי — מסגרות כגון חינוך במגזר החרדי, הנמצאות בפיקוח חלקי של משרד החינוך. חינוך מיוחד — ילדים עם צרכים מיוחדים מגיל 3 עד 18 זכאים לחינוך חינם במסגרת חינוך מיוחד. חינוך ביתי — חינוך ביתי אפשרי בישראל דרך פטור מחוק לימוד חובה (ראו בהמשך), בתנאי שהילד מקבל לימוד שיטתי המניח את דעת משרד החינוך. חניכות — לפי סעיף 2א לחוק, חניכות מקצועית של נער מגיל 15 לפי חוק החניכות נחשבת כלימוד חובה. זו אפשרות שחשוב להכיר כשבית ספר רגיל לא מתאים. פטור מחוק לימוד חובה, האם זה אפשרי? לפי סעיף 5 לחוק, שר החינוך רשאי לפטור הורים מחובת הלימוד הסדיר בשני מצבים: יש טעמים מיוחדים לכך שהילד לא ילמד במוסד חינוך מוכר, והוא מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי שמניח את דעת השר. זה הבסיס החוקי לחינוך ביתי. השר משוכנע שהילד אינו מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר. גם כשניתן פטור, נשמרת החובה לספק לילד לימודים במסגרת שקבע השר, אם הוא מסוגל לכך. בנוסף, הורים לילדים הלומדים במוסד חינוך תרבותי ייחודי פטורים מהחובות שבסעיף 4. זכות הבחירה של ההורים לכל הורה זכות לבחור את זרם החינוך שבו ילמד ילדו, לדעת את תכנית הלימודים, ולבקש העברה למוסד לימודי אחר. ניתן לקרוא את חוק לימוד חובה המלא בלחיצה כאן. מחפשים מסגרת חינוך חלופית? במפת המסגרות של נושרים אפשר למצוא מסגרות חינוך חלופיות לפי אזור, גיל וסוג מסגרת, עם כתובות ופרטי קשר. שים לב: המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לשאלות ספציפיות בנוגע למצב אישי, מומלץ לפנות לעו"ד או לגורם מקצועי.