המונח "נושר" מתייחס לילד בגיל חינוך חובה (3–18) שאינו נוכח בבית הספר או במסגרת חינוכית פורמלית. בישראל מקובל להבחין בין נשירה גלויה – תלמיד שאינו רשום ואינו נוכח כלל במערכת, לבין נשירה סמויה – תלמיד הרשום במערכת אך נוכח בה באופן חלקי בלבד או חווה בה ניתוק רגשי ולימודי.

התופעה של היעדרות ומורכבות סביב הגעה לבית הספר אינה חדשה; היא נחקרת כבר משנת 1932, אז קושרה לראשונה לתופעות של פחד וחרדה.

ביפן, קיים מחקר ענף סביב תופעת הנשירה (המכונה שם "פוֹטוֹקוֹ"). בעבר נתפסה הנשירה כ"מחלה" או כ"סטייה חברתית" הדורשת טיפול. אך עם השנים, בין היתר בזכות הקמת "האגודה לחשיבה על נשירה מבית ספר", השתנה הדיון הציבורי: הנשירה הפכה ממוקד של אשמה לתגובה טבעית ונורמלית של ילדים נורמטיביים המתמודדים עם סביבה ומצבים מורכבים.

בעוד שבמדינות שונות התפתחו מאות מחקרים, ספרים, סדרות וכתבות המייצרים שיח פתוח ומכיל, בישראל השיח הזה עדיין מצומצם מאוד. התפיסה הרווחת בישראל נוטה לראות בתלמיד שלא מוצא את מקומו במערכת כמי שמשהו אצלו "לא תקין", מחקרים מקומיים בנושא מעטים, והידע המקצועי סביב התופעה אינו נגיש מספיק לציבור.

זה בדיוק מה שפרויקט "נושרים" נועד לעשות: להעלות למודעות את הקשיים במערכת החינוך, לנרמל את האתגרים, לחשוף מסגרות אקסטרניות וחלופיות, ולהביא תקווה לעתיד עבור כל ילד ואדם שלא מצא את עצמו במערכת המסורתית.